דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
רש"י - באותיות מרים 10;
פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new
10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך נדרים פרק
ראשון 'כל כנויי נדרים'
נדרים דף ג
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נדרים ב,ב)
והא [שבת פ"ה מ"א] 'במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה', דלא אוושא, וקתני 'יוצא גמל'!?
(נדרים ג,א)
אלא לאו דווקא (הא
דאמרת דתנא לא דייק להי מפרש ברישא):
זימנין מפרש ההוא דפתח ברישא, זימנין ההוא דסליק מפרש ברישא.
ואיבעית אימא:
'ידות' - איידי דאתיין מדרשא - מפרש להון ברישא.
וליפתח (בגווייהו
וליתני) הדין (כל ידות
נדרים, הואיל דחביב ליה) ברישא?
מיפתח פתח
בכינויין - דאורייתא - ברישא, והדר מפרש ידות, דאתיין ליה מדרשא.
הניחא למאן
דאמר: 'כינויין - לשון נכרים הן' (דבהני לשונות נדרי נכרים, כ'קונם'
'קונח' 'קונס', שיש לשון שקורין לקרבן 'קונם' ויש לשון שקורין לקרבן 'קונח' וכן
השאר; [ומשום הכי] קא חשיב להו; והוא הדין לכל לשון הנודר - אדם מיחייב; והא דקא
מנו חכמים הני לשונות - משום דבהני לשונות בקיאין; וכיון דאיכא נכרים דנדרי -
התורה אסרה בכל לשון דקאמר, דהא הוי נדר); אלא למאן (לריש לקיש) דאמר: 'לשון שבדו להן חכמים (דחכמים תקינו הני לשונות) להיות נודר בו' - מאי איכא למימר (היכי
מצי אמרת 'ידות - איידי דאתיין מדרשא'? הא תרוייהו: בין ידות בין כינויין - מדרשא
אתיין, דמדרבנן נינהו)?
[האומר:
כינויים - 'לשון שבדו חכמים' יאמר:] מי קתני 'ידות' (הא לא קתני במתניתין
'וידות נדרים כנדרים')? (אלא
) - ולאו חסורי קא מחסרת לה (חסורי
מיחסרת לה, דאמרת לעיל 'חסורי מיחסרא וכו'')? (וכיון דאמרת הכי) אקדים נמי ותני (ברישא) ידות: 'כל ידות נדרים כנדרים, וכל כינויי נדרים
כנדרים (וכיון דפתח להו ברישא - להכי מפרש נמי להו ברישא:) ואלו הן ידות: האומר לחבירו ... [ובמשנה
ב (משנתנו היא רק חלק ראשון של משנה א; החלק השני בדף ט,א), בדף י,א:] ואלו הן כינויין 'קונם' 'קונח' 'קונס'...
וידות - היכא
כתיב (היכא כתב להו קרא דדריש להו מיניה, דאמר '(רישא) מדרשא אתיא,
ולא כתיבי ממש, דאם כן הוו להו מדאורייתא)?
[במדבר ו,ב: דבר אל
בני ישראל ואמרת אלהם] איש [או
אשה] כי יפליא לנדור נדר נזיר
להזיר לה' (דמצי
למיכתב 'כי יפליא לנדור נדר נזיר') ותניא:
'נזיר להזיר' (אלא מ'להזיר' דרשינן:) - לעשות כינויי נזירות כנזירות וידות נזירות
כנזירות ([לומר]
דבכל כינויי לשון דמזיר - הוי נזיר; והתם במסכת נזיר מפרש ידות נזירות וכינויי
נזירות);
אין לי אלא
בנזירות, בנדרים מנין?
תלמוד לומר:
'איש כי יפליא לנדור
נדר נזיר להזיר לה' - מקיש
נזירות לנדרים ונדרים לנזירות: מה נזירות עשה בו ידות נזירות כנזירות - אף נדרים
עשה בהם ידות נדרים כנדרים;
ומה נדרים
עובר בבל יחל (דכתיב לא יחל דברו (במדבר
ל,ג)) ובבל תאחר (דכתיב:
כי תדור נדר לה' אלוהיך לא תאחר (דברים כג,כב)) אף נזירות עובר בבל יחל ובבל תאחר;
ומה נדרים
האב מיפר נדרי בתו ובעל מיפר נדרי אשתו - אף נזירות האב מיפר נזירות בתו ובעל מיפר
נזירות אשתו'.
מאי שנא גבי
נזירות, דכתיב 'נזיר להזיר' - נדרים נמי, הא כתיב [בנזיר] 'לנדור
נדר' (ונידרוש
נמי מ'לנדור' [כמו שדרשו מ'להזיר']-
לעשות כינויי נדרים כנדרים)!?
והיקישא למה לי
(דאמרת 'מקיש נדרים לנזירות'? הא מצינן למידרש מקרא גופיה)!?
אי כתב 'נדר
לנדור' כדכתב 'נזיר להזיר' – כדקאמרת, לא צריך היקישא! השתא דכתיב 'לנדור נדר' (הכי משתעו בני אדם) - דברה תורה כלשון בני אדם (וליכא
למידרש מינה כלום).
הניחא למאן
דאית ליה 'דברה תורה כלשון בני אדם' אלא למאן דלית ליה 'דברה תורה כלשון בני אדם',
האי 'לנדור נדר' מאי עביד ליה?
דריש ליה: לעשות ידות נדרים כנדרים, ומקיש נזירות לנדרים; 'נזיר להזיר' דריש ליה: מלמד
(נדרים ג,ב)
שהנזירות חל על
הנזירות (שאם היה נזיר, ואמר "הריני נזיר" - חל עליה נזירות
(במסכת נזיר בפרק 'מי שאמר הריני נזיר' (דף טז,ב) - מחלוקת
רבי יוחנן וריש לקיש), וכשישלמו אותן ימי נזירות - צריך להיות נזיר עוד פעם
אחרת).
ולמאן דאמר
'דברה תורה כלשון בני אדם' – ו'נזיר
להזיר' דריש לעשות ידות נזירות
כנזירות.
שהנזירות חל על
הנזירות - מנא ליה? הניחא אי סבירא ליה כמאן דאמר 'אין נזירות חל על נזירות', אלא
אי סבירא ליה כמאן דאמר 'נזירות חל על נזירות' - מנא ליה?
נימא קרא
'ליזור'; מאי 'להזיר'? שמעת מינה תרתי (לעשות
ידות נזירות כנזירות ונזירות חל על הנזירות)!
במערבא אמרי:
אית תנא דמפיק ליה לידות מן 'לנדור
נדר' (דלא
סבירא ליה דברה תורה כלשון בני אדם),
ואית תנא דמפיק ליה מן [במדבר ל,ג: איש כי
ידר נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו: כ]כל היוצא מפיו יעשה (דמשמע בכל ענין דנדר).
אמר מר: 'ומה
נדרים עובר בבל יחל [רש"י לעיל: דכתיב
לא יחל דברו (במדבר
ל,ג)] ובל תאחר [אף נזירות עובר בבל יחל ובבל
תאחר;] בשלמא 'בל יחל' דנדרים -
משכחת לה כגון דאמר 'ככר זו אוכל' - ולא אכלה - עובר משום 'בל יחל דברו'; אלא 'בל
יחל' דנזירות - היכי משכחת לה?
כיון דאמר
'הריני נזיר' - הוה ליה נזיר!? אכל [ענבים
או תוצרת ענבים] - קם ליה בבל יאכל (כדכתיב מחרצנים
ועד זג לא יאכל (במדבר ו,ד)) שתה [יין
או מיץ ענבים] - קם ליה בבל ישתה (כל
משרת ענבים לא ישתה [במדבר ו,ג] וליכא לא
יחל דברו)!?
אמר רבא: לעבור
עליו בשנים (לעולם אית ביה נמי 'לא יחל' - לעבור עליו בשני לאוין:
'לא יאכל' ו'לא יחל').
'בל תאחר'
דנזירות - היכי משכחת לה? כיון דאמר "הריני נזיר" - הוה ליה נזיר (לא
מאחר לנזירה בכך - דאיהו הוי נזיר)!
אכל - קם ליה בבל יאכל (אלא דקם ליה בלא יאכל)!!?
באומר "לכשארצה
אהא נזיר [ולא עכשיו]" (דאי משהי ליה - קם ליה בבל
תאחר).
ואי אמר
"כשארצה" - ליכא בל תאחר [כגירסת
רש"י: אכתי
מאי 'בל תאחר' איכא? [ומפרש
רש"י:] כל אימת דבעי למיהוי מצי למיהוי, ולית ביה משום בל תאחר!;
כלומר: הגמרא חוזרת בה, לומר שבאמת אין 'בל תאחר',
שהרי אינו רוצה, ואולי לעולם לא ירצה]! [ואם
כן מתי יעבור על 'בל תאחר' בנזירות?]
אמר רבא: כגון
דאמר "לא איפטר מן העולם עד שאהא נזיר", דמן ההיא שעתא הוה ליה נזיר,
מידי דהוה האומר לאשתו "הרי זו גיטיך שעה אחת קודם מיתתי" - אסורה לאכול
בתרומה מיד, אלמא אמרינן 'כל שעתא ושעתא דילמא מיית' - הכא נמי לאלתר הוי נזיר (דאי
משהי ליה - קים ליה ב'בל תאחר'),
דאמרינן 'דילמא השתא מיית' (דאיהו אמר דלא ליפטר מן העולם עד
דהוי נזיר - מן אלתר באותה שעה [עליו להזיר, אחרת עובר על 'בל
תאחר']). (כל
'אלתר' דגרסינן - היינו על אתר, באותו מקום, וכן מפרש בידות [??]).
(נדרים ד,א)
רב אחא בר יעקב
אמר [מתי עובר על 'בל תאחר' בנזירות?]: כגון דנדר [דנזר] והוא בבית הקברות [חובה
עליו לעזוב את בית הקברות מיד, ואם לא – עבר על 'בל תאחר'].
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=--=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נדרים ב,ב)
מקרא באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2007 by Julius Hollander 27 Bialik
St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com