דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים [];      מקראה מלאה בסוף הדף.

נזיר דף י

המשך פרק שני 'הריני נזיר'

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(נזיר ט,ב)

'ורבי יוחנן אמר: אפילו מן העדשים' (יביא מן החטין)? והא רבי יוחנן הוא דאמר 'באומר "אילו הייתי יודע שאין נודרין כך לא נדרתי כך אלא כך" (וכדמוקים לה בכגון דקא טעי אלמא דבמידי דטעי בה כגון שעורין משום דבני הקרבה נינהו [קא מוקי] מתניתין דמנחות, אבל לא בעדשים, דאף על גב דאמר "אילו הייתי יודע שאין נודרין כך" - לא משגחינן ביה, דסתמא דמילתא דבשעורין הוא דקא טעי אבל לא בעדשים)?

לדבריו דחזקיה הוא דקאמר (רבי יוחנן, והכי קאמר ליה): את, מאי טעמא קא הדרת בך? משום דלא קתני "מן העדשים"? דלמא 'לא מיבעיא' קאמר: לא מיבעיא (דלא תימא) כי אמר "מעדשים" דמייתי מנחה מעלייתא, דאיכא למימר (דכי אמר "הרי עלי מנחה" - מנחה מעלייתא קבל עילויה, והא דאמר בתר הכי "מן העדשים" - משום דקא) מיהדר הוא דהדר ביה (בעי למיהדר ביה קאמר, דמידע ידע דמן העדשים אין מביאים כלום, והרי לפטור עצמו קאמר), ותפוס לשון ראשון (ויביא מן החיטין), אלא כי אמר "מן השעורין" - ודאי (דלית לך למימר הכי [שיביא מן החיטין, אלא]: דהואיל ובמינו קריבין - דלהקריב קאמר) דהכי קאמר "אי קדשה (אם אפשר דקדשה) כמנחת העומר 

 

(נזיר י,א)

או כמנחת סוטה תקדוש (ומייתינן לה מן השעורין), אי לא – לא (לא מייתינן כלל)", קא משמע לן דמייתי מן החיטים (ולעולם לא מצית למידק מתניתין דכי אמר "מן העדשים" לא מייתי ולא כלום).

 

 

משנה:

אמר "אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני" [YH1]  (בגמרא מתרצינן כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ואמר: "כמדומה לי כסבורה פרה שאינה עומדת לעולם על ידי אדם - הריני נזיר ממנה - מבשרה - אם נתקיים מחשבתה שתהא עומדת מאליה; אלא אני אלך ואעמידנה"); "אומר הדלת הזה הריני נזירה (ה"א יתירה, משמע: הימנה) אם נפתח אני" – בית שמאי אומרים: נזיר (בית שמאי לשיטתן, דאמרי: כי אמר "מן הגרוגרות" הוי נזיר - הכא נמי: כי אמר "הריני נזיר" - הוי נזיר, וכי אמר "מבשרה" - לאיתשולי קאתי, ואין שאלה בנזיר), ובית הלל אומרים: אינו נזיר (ובית הלל אמרי: אי אמר "מבשרה" -  כ"גרוגרות" דמי, ולא הוי נזיר;

ולגבי דלת - כגון שהיה דלת נעול לפניו, ואמר "כמדומה אני שסבור הדלת הזה שאין נפתח על ידי אדם - הריני נזיר מנסריו אם תתקיים מחשבתו שיפתח מאליו" - ונפתח מאליו: ובית שמאי הלכו לשיטתן: דכי אמר "הריני נזיר" - הוי נזיר, דאין אדם מוציא דבריו לבטלה; וכי אמר "מנסריו" - לאיתשולי הוא דאתי, ואין שאלה בנזיר).

 

אמר רבי יהודה: אף כשאמרו בית שמאי - לא אומרים (שיהא נזיר [כלל, שהן] לא דברו) אלא (לענין נדר) באומר "(הריני נזיר מבשרה ו)הרי פרה זו עלי קרבן אם עומדת היא (מאליה)", (ועמדה מאליה - דהוי נדור הימנה, ואינו נזיר).

 

גמרא:

פרה מי קא מישתעיא [מדברת]?

אמר רמי בר חמא: הכא במאי עסקינן? כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו, ואמר: "כסבורה פרה זו (היינו דקתני 'אמרה פרה': שכן מצינו מחשבה שהוציא הכתוב בלשון 'אמירה', כגון ודובר אמת בלבבו (תהלים טו,ב) ויאמר עשו בלבו (בראשית כז,מא) ויאמר המן בלבו [אסתר ו,ו]) אינה עומדת - הריני נזיר מבשרה אם עמדה מאליה" - ועמדה מאליה, והלכו בית שמאי לשיטתן ובית הלל לשיטתן: בית שמאי - דאמרי "מן הגרוגרות ומן הדבילה" הוי נזיר - הכא נמי: כי אמר "מבשרה" - הוי נזיר, ובית הלל אומרים לא הוי נזיר.

והא אמרוה בית שמאי חדא זימנא (דאם אמר "הריני נזיר מן הגרוגרות" דהוי נזיר, והוא הדין נמי לכי אמר "הריני נזיר מבשרה"; למה לי למתנייה)?

אמר רבא: תרתי תלת (קתני פרה דלת וגרוגרות, וכולהו צריכי וכו'); וכן תני רבי חייא: תרתי תלת; וכן אמר רבי אושעיא: תרתי תלת; וצריכי: דאי איתמר בהא (דאי אתמר) 'גרוגרות ודבילה' - התם הוא דאמרי בית שמאי הוי נזיר: משום דמיחלפן בענבים (דפירא בפירא מיחלף, ואית להו לבית שמאי דכינויי כינויי נזירות כנזירות, כדתני בפרק קמא), אבל בשר בענבים לא מיחלף; ואי איתמר בשר (לחודיה) - (הוה אמינא) הכא הוא דאמרי בית שמאי הוי נזיר: בבישרא וחמרא (דבישרא וחמרא אורחייהו דאינשי דאמרי בהדי הדדי, ואמטו להכי איכא למימר כי אמר "מבשרה" כמ"ד "מיין" דמי), אבל גרוגרות ודבילה (דלאו בהדי יין נינהו אימא) לא (דלא תיהוי להו שם כינוי) - קא משמע לן; ואי איתמר הני תרתי - הני הוא דקאמרי בית שמאי, אבל דלת אימא מודו להו לבית הלל; ואי תנא דלת - בהא קאמרי בית הלל, אבל בהך תרתי אימא מודו להו לבית שמאי - קמשמע לן דלא.

 

אמר רבא: מי קתני 'אם עמדה מאליה' ('אם עומדת' סתם קאמר, בין מאליה בין על ידי אחרים)?

אלא אמר רבא: כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו (כלומר שהיתה פרה רבוצה לפניו, ואמר "כסבורה פרה זו שאינה עומדת, מתעכבת אני כאן שלא אעמוד לעולם ואפילו על ידי אדם"),

ואמר "הרי עלי קרבן" (כלומר שהזיר עצמו ממנה אם לא יעמידנה).

בשלמא פרה - בת קרבן היא (בשלמא לגבי פרה מצית מוקמת לה בכגון דקאמר "הרי עלי קרבן" דהוי נזיר, דהואיל דבת קרבן היא - כלומר דקא שייכא בכלל קרבן, אף על גב דבקרבן נזיר לא שייכא - איכא למימר 'כאומר "הרי עלי קרבן נזירות" דמי' והוי נזיר, אלא לגבי דלת היכי קים להו לבית שמאי הכי? בשלמא גבי גרוגרות איכא למימר: הואיל ופירי הוא מיחלפי בענבים, ויש בלשון הזה לשון נזירות), אלא (לגבי) דלת - בת קרבן היא (כי קאמר "הרי היא עלי קרבן אם לא נפתח" - מי שייך בקרבן נזירות כלל)?

אלא אמר רבא: כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו (ואמר "כסבורה פרה זו שאינה עומדת לעולם, לא מאליה ולא על ידי אדם").

 

(נזיר י,ב)

ואמר "הריני נזיר מיין[1] אם לא עמדה" (ומתניתין, דקתני 'אם עומדת' - הכי משמע: "היא סבורה שתהא מתעכבת שם - הריני נזיר אם תתקיים מחשבתה שתהא עומדת שם, אלא אני אעמידה!") - ועמדה מאליה[2]: (ובהא פליגי:) בית שמאי סברי (כדלקמיה מוקי לה): תורפיה דהאי גברא (עיקר של זה לא הות אלא אדעתא) משום אוקמה בידיה  הוא (דאיהו לוקים לה בעל כרחה, והאי דקאמר "אם לא עמדה" - אם לא אעמידה במשמע;), והא לא אוקמה (והלכך: כיון דלא אוקמה הוי נזיר), ובית הלל סברי: משום דרביעא הוא, והא קמת!

(ואמר לנו המורה: אף על גב דלא תני לה רבא בהדיא בהך קמייתא ב'אם לא עמדה', ועמדה מאליה - דבדין הוא דהוה ליה למיתני הכי, כדקאמר לה נמי באידך תירוצא דמתרץ לה; אלא אמורא דמסדר הש"ס -  כיון דשמעיה לרבא דאמר מילתא דאית בה פירכא לא אנחית לסיומיה למילתיה, ופריך ליה כדפריך: בשלמא פרה בת קרבן היא; והדר מחליף שיטתו: דמעיקרא דמוקי לה בכגון דאמר "הרי עלי קרבן" והדר מוקים לה בכגון דאמר "הריני נזיר מיין" ומסיים למילתא.)

אי הכי - אימא סיפא (וקא מהדר ליה רבי יהודה לתנא קמא): 'אמר רבי יהודה (לא כשאתה סבור, דבמתפיס בפרה ליהוי נזיר - כך אמרו בית שמאי, אלא): אף כשאמרו בית שמאי (דמיתפס בה) - לא אמרו אלא באומר "הרי הן (הרי פרה זו) עלי קרבן"' פרה מי קא מתפיס בה מידי (דהוי נדור ואינו נזיר; אבל בדלת לא פליג רבי יהודה, דהא לא שייכא לישנא דנדרים גבי דלת כלל) ? אלא כגון דאמר "הריני נזיר מבשרה אם לא עמדה", ועמדה מאליה: בית שמאי סברי: תורפיה דההוא גברא משום אוקמה בידיה הוא, והא לא אוקמה, ובית הלל סברי: תורפיה דהאי גברא משום דרביעא, והא קמת (טעם משום דקמת לא הוי נזיר הא אם לא קמת הוי נזיר).

ובית הלל סברי אי לא קמת הוי נזיר? והאמרי (לבית הלל: דכל היכא דאמר "הריני נזיר) מבשרה" לא הוי נזיר (דומיא דמאן דאמר "הריני נזיר מן הגרוגרות" דלא הוי נזיר)!?

לטעמייהו דבית שמאי קאמרי (להו): לדידן, אפילא לא קמת נמי לא הוי נזיר; לדידכו, דאמריתו 'הוי נזיר' - אודו לן מיהת דתורפיה דהדין גברא משום דרביעא, והא קמת!

ובית שמאי לאו תורפיה דהאי גברא משום אוקמה בידיה הוא, והא לא אוקמה.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"ימקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)

מקרא - באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com

 



[1] לפי ריב"ן הערות לרש"י: לא איצטריך למימר אלא "הריני נזיר"; אלא משום דמשני לעיל "מבשרה" - אמר הכא "מיין", לאפוקי משנויא קמייתא.

[2]  המשך ריב"ן הערות לרש"י רש"י: ומתניתין ליכא לאקשויי השתא כדמקשינן לעיל: מידי 'אם עמדה מאליה' קתני? דהא רבא גופיה לא שני ליה הכא בין עמדה מאליה בין עמדה ע"י אחרים.


 [YH1]המשנה לכאורה מוזרה, וכנראה עוסקת באדם המהמר על התנהגות הבהמה או הדלת, או שאומר דברים אלה ברוגזו שהבהמה אינה נעמדת או שהדלת אינו נפתח.  וכן הביא התוי"ט דברי הרמב"ם, ונראה שזו כוונתו: 'אמרה זאת הפרה נזירה אני' על דרך העברה, כמו שאומרים בני אדם בזמנינו; זה בשביל הרבה מן הגולמים, כשקשה עליו המלאכה בהם, נשבע 'זה הדבר שהוא לא יתפעל' - כמו כן בלא ספק היה גם כן בזמנם אלו הדברים משתמשין הרבה בין בני אדם ע"כ. [ומוסיף תוי"ט מדברי התוספות ד"ה פרה זו:] ... ובלשון הכתוב נמצא מחשבה אף בדבר שאין בו רוח חיים שנאמר (יונה א,ד) והאניה חשבה להשבר לפי שהאדם הרואה האניה חושב עליה להשבר ותולה הפסוק המחשבה באניה – הכא נמי תולה המחשבה בפרה ובדלת.

1