דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש –
שמודפס במקום רש"י,והוא מאת הריב"ן - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים;
הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
נזיר דף ו
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(נזיר ה,ב)
תנן (המשך
המשנה הבאה: נזיר פ"ג מ"ב): 'מי שנזר שתי נזירות - מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד, והשניה ליום
ששים ואחד' (דלכי גילח ביום שלשים ואחד לראשונה - לאלתר נכנסה לו
נזירות שניה באותו יום עצמו, ונמצא דכי מגלח נמי בשניה ביום ס"א [לנזירות
הראשונה]- קאים ליה ביום שלשים ואחד [לנזירות השניה])'; בשלמא לרב מתנא ניחא,
(נזיר ו,א)
אלא לבר פדא
קשיא (למה לי כולי האי? בששים חסר אחד סגי)!?
אמר לך בר פדא:
אימא סיפא 'ואם גילח את הראשונה ליום שלשים - מגלח את השניה ליום ששים'(אלמא
דלא הוי עיקר נזירות אלא שלשים חסר אחד [וביום השלשים מגלח]); אלא סיפא מסייעא ליה (לבר פדא:
מדקאמר 'שאם גילח את הראשונה ליום שלשים - שפיר דמי) רישא (דקתני 'שלשים ואחד' -
נעשה) באומר "שלימים" (אבל
היכא דפריש "הריני נזיר שלשים יום חסר אחד" - מגלח לכתחילה ליום שלשים,
דעיקר נזירות אינו אלא שלשים חסר אחד, אבל לשתי נזירות לא אמרינן דליהוי יום אחד
עולה למנין נזירות ראשונה ונזירות שניה - קמשמע לן דעולה לכאן ולכאן);
ולרב מתנא קשיא
סיפא!?
אמר לך רב
מתנא: כדקתני סיפא 'יום שלשים עולה לכאן ולכאן'.
מאי היא? מקצת
היום ככולו? הא אמרה חדא זימנא!?
מהו דתימא הני
מילי לענין חדא נזירות, אבל לשתי נזירות לא [שלא
יתכן שיום אחד נמנה פעמיים – פעם לנזירות ראשונה וגם לנזירות שניה] - קא משמע לן.
תנן: 'אם
גילח יום ששים חסר אחד – יצא, שיום שלשים עולה לו מן המנין (לכאן
ולכאן)'; בשלמא לרב מתנא (דאמר:
אין נזירות פחותה משלשים יום, ואינו מגלח עד יום ל"א) - ניחא (להכי איצטריך לן הא מתניתין: דיום
שלשים עולה לו מן המנין לכאן ולכאן: דכי גילח הראשונה ביום שלשים - עולה לו אותו
יום לכאן ולכאן, ונתחלה מבו ביום נזירות שניה; וכי עברו עליו ששים חסר אחת - נעשה
עליו יום כ"ט בתשלום ל', ומקצת היום ככולו); אלא לבר פדא למה לי (למיתנא
ש'יום שלשים עולה לו מן המנין')? הא אמר (הוי נזירות מ)שלשים חסר אחד?
אמר לך: אנא
נמי (דאמינא דאין עיקר נזירות אלא כ"ט יום) - אהא סמכי (דגמירנא
להא מתניתין, וחזינא ביה דתני שאם גילח יום ששים חסר אחד – יצא, שיום שלשים עולה
לו מן המנין, ומשום דבתחילה כי גילח ביום שלשים עולה לו לכאן ולכאן, ולא משום
דאמרינן מקצת היום ככולו ונעשה כמי שגילח ביום שלשים ואחד, אלמא דסתם נזירות לא
הוי אלא כ"ט יום, ומשום הכי אמינא לעיל שאם גילח ביום שלשים יצא, אבל טעמא
דהא מתניתין לא הוי כדאמרת משום דמקצת היום ככולו).
תנן [נזיר
פ"ג מ"ג]: 'מי שאמר
"הריני נזיר" - נטמא יום שלשים סותר את הכל'; בשלמא לרב מתנא (דאמר
דאין נזירות פחות משלשים) ניחא (משום
הכי כי נטמא ביום שלשים – 'בתוך מלאת' קרינא ביה, וסותר את הכל.
ואי קשיא לך - הא תריץ רב מתנא לעיל דאמר מקצת היום
ככולו - הכא נמי נימא מקצת היום ככולו, ואם נטמא ביום שלשים לא יהא סותר כלום? הא
לא קשיא, דאמר לך רב מתנא: הא תנא קמא דרבי אליעזר סבר: לא אמרינן מקצת היום
ככולו, דהכי קא מתרצינן קסבר רבי אליעזר מקצת היום ככולו - מכלל דתנא קמא דרבי
אליעזר סבר לא אמרינן מקצת היום ככולו).
אלא לבר פדא (דאמר
אין עיקר נזירות אלא כ"ט יום)
קשיא (אמאי סותר? הא ניטמא אחר מלאת ימי נזרו)!?
(נזיר ו,ב)
אמר לך בר פדא:
אימא סיפא (נזיר פ"ג מ"ג): 'רבי אליעזר אומר: אינו סותר אלא שבעה (כנגד
אותן ימים שמונה בהן שלישי ושביעי מחמת טומאה) (ו)אי סלקא דעתך שלשים בעינן - נסתור כולהו!? (אלא
לאו שמע מינה דאין עיקר נזירות [לרבי אליעזר] אלא כ"ט יום, ומאי טעמא דרבי
אליעזר דאמר דסותר שבעה? משום דצריך לגלח לאחר שהזה עליו שלישי ושביעי מחמת טומאה,
כדמפרש ביה קרא: 'ביום השביעי יגלחנו' [במדבר
ו,ט]; ובדין הוא דאינו צריך לסתור מהן כלום, שהרי עברו עליו
כ"ט יום בטהרה, אלא משום דהשתא נתגלח על הטומאה, וקים להו לרבנן דאין שיער
מתגדל כדי לכוף ראשו של זה בצד עיקרו של זה בפחות משבעה ימים, ולהכי אמר רבי
אליעזר דצריך שיהא סותר שבעה ומונה שבעה אחרים כנגדן [כדי שאחר גילוח על הטומאה – יהא שיער לגלח
בגילוח בטהרה בסיום הנזירות] והכי נמי
מפרש טעמא דרבי אליעזר לקמן.
לשון אחר רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שבעה
דבעי הזאה שלישי ושביעי, ואח"כ יביא קרבן נזיר בטהרה; אלמא קסבר דעיקר נזירות
שלשים חסר אחד, ובדין הוא דאינו סותר כלל; והאי דסותר שבעה - כדי שיביא קרבנו
בטהרה.
ואי קשיא
אמאי לא מתרץ בר פדא הכי: רישא מאי טעמא סותר את הכל? - משום דנעשה כאומר
"שלמין"? היינו טעמא דלא מתרץ לה הכי: דקסבר דכיון דנטמא לאחר כ"ט
יום - לא מדחינן ליה מקרבן כולי האי עד שלשים אחריני, דילמא אתי למיעבר על נזריה
ואתי לידי תקלה)
(ורב מתנא אמר לך: לעולם אימא לך לרבי אליעזר לא הוי
נזירות פחות משלשים יום, והאי דאמר 'אם כן ניסתור להו לכולהו' - היינו טעמא דלא
סתר להו:) קסבר רבי אליעזר מקצת
היום (מקצת יום שלשים שעבר עליו בטהרה) ככולו (דמי).
תנן (נזיר
פ"ג מ"ד): '"הריני
נזיר מאה יום" - נטמא יום מאה סותר את הכל; רבי אליעזר אומר: אינו סותר אלא
שלשים יום (ואפילו לבר פדא: הואיל דקאמר 'מאה יום' - שלמים משמע)' ואי סלקא דעתך סבר רבי אליעזר מקצת היום ככולו
- נסתור שבעה (ותו לא! כי נטמא ביום מאה, שהרי כבר עבר נזירותו
כשנטמא)!? ואי (ולדבריך) לא סבר מקצת היום ככולו - ליסתור כולהו (ואמאי
קאמר אינו סותר אלא שלשים)?!
לעולם לא
אמרינן (סבר [רבי אליעזר]) מקצת היום ככולו; (והאי
דקאמר 'אינו סותר אלא שלשים יום' - מסייע ליה לבר פדא).
אי הכי ליסתור
כולהו (והאי דקאמר אי לא סבירא ליה דמקצת היום ככולו, ואכתי לא
שלימין - אמאי לא סתר לכולהו)?
אמר ריש לקיש:
היינו טעמא דרבי אליעזר: אמר קרא: (במדבר ו,יג) [ו]זאת
תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו [יביא אתו אל פתח אהל מועד] התורה אמרה: נטמא ביום מלאת (בין
לנזירות שלשים בין לנזירות מאה) -
תן לו תורת נזיר -
(דהיינו שלשים; והיינו דקאמר 'אינו סותר אלא שלשים').
לימא כתנאי: '[במדבר
ו,ה: כל ימי
נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו] עד מלאת הימים [אשר יזיר לה’ קדש יהיה גדל
פרע שער ראשו]:
שומעני מיעוט ימים שנים - תלמוד לומר: 'קדוש יהיה גדל פרע'; אין גידול שער פחות משלשים - דברי רבי יאשיה; רבי
יונתן אומר: אינו צריך; הרי הוא אומר 'עד מלאת הימים' - אי אלו הן ימים שצריכין
למלאות [שיש
צורך למלאות]? הוי אומר [חודש
של] שלשים (דחדשה
של לבנה אינו אלא כ"ט וחצי, ופעמים שהוא צריך להשלים למנין שלשים, לאפוקי שאר
ימים של עשרים ושל ארבעים שאינן צריכין למלאת)'; מאי לאו רב מתנא דאמר כרבי יאשיה (דאמר
בהדיא אין גילוח פחות משלושים יום)
ובר פדא דאמר (עד ימים שצריך למלאות, דמשמע דתהוי נזירות שצריכין
למלאות) כרבי יונתן (כמה
הן? (הרי) כ"ט [וחצי שצריכים למלאות לשלושים])!?
אמר לך רב
מתנא: כולי עלמא שלשים בעינן, והכא בעד ועד בכלל פליגי: רבי יאשיה סבר עד ולא עד
בכלל (דהאי דכתיב 'עד מלאת' - עד שלשים משמע, ולא שלשים בכלל; להכי
איצטריך גדל פרע - שאין גידול שיער פחות משלשים), ורבי יונתן סבר עד ועד בכלל (ולא
איצטריך לן מגדל פרע, דאלו מ'עד מלאת הימים' נפקא).
אמר מר: 'אי
אלו הן ימים שצריכין למלאות? הוי אומר שלשים (דמשמע
דתהוי נזירות סתם שלשים יום)' -
ואימא שבת (כדי שבוע הוי סתם נזירות, דהוי ששה ימים - אתי יום שביעי
וממלא לה לשבוע; ואימא ד'עד מלאת הימים'
- עד מלאת שבוע קאמר)?
שבת מי איכא
חסירותא (דבעי השלמה? כולהי שבועי כי הדדי נינהו, ומשום הכי ליכא
למימר דאיירי בהו קרא)? (אבל
חדש - דאיכא חסירותא: דאיכא חסר ואיכא מלא - איכא לך למימר האי ['מלאת']
לחדש הוא דאתא קרא.)
(נזיר ז,א)
ואימא שנה (שצריכה
למלאות, דפעמים יהיה שנ"ג ופעמים שנ"ד ופעמים שנ"ה)?
מי מנינן (שנה) ליומי (דכתיב קרא 'עד
מלאת הימים')? והא רבנן
דקיסרי אמרי: מנין שאין מונין ימים לשנים? שנאמר [שמות
יב,ב: החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם] לחדשי השנה: חדשים מחשבין לשנים ולא ימים לשנים (דחדש
הוא דמנינן לימים, ומשום הכי אמרינן דבשלשים של חדש איירי קרא, אבל לא לשנה, שאין
מונין לה לימים אלא לחדשים).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2008 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com