כנס מחזור מ"ז (1966)
– דברי קישור
ערב טוב לכולכם,
ב- 14 ביולי
1966 השתתפנו כולנו בטקס סיום לימודנו בבית הספר, או כפי שהטקס נקרא אז "טקס
חלוקת הסמל", הארוע המרגש ההוא התקיים בחצר ביה"ס בהדר.
מנהל
ביה"ס יצחק שפירא ע"ה ברך אותנו במילים הבאות:-
"...יוצאים
אתם לחיים בתקופה שחותם המבוכה טבוע עליה; תופעות שליליות רבות נותנות בה
את אותותיהן; חמרנות יתרה, קריריזם קיצוני, נהיה יתרה אחרי חיי שעה, פלגנות
וסכסכנות חברתית ופוליטית, וגרוע מהכל, התרופפות והתמוטטות של ערכים וקני מידה,
ששימשו בעבר יסודות מעצבים ומנחים בחיי הציבור והיחיד. האם יעלה בידכם לסלול
לעצמכם נתיבות בעולם נבוך זה אשר יובילו אתכם ומעל למבוכה השוררת בו ? – האם תעצרו
כוח להתמודד בהצלחה עם "רוחות הזמן" הנושבות בחלל עולמנו? יותר מזאת האם
מביאים אתם עמכם למערכות החיים של התקופה מידה מספיקה של אמונה וטוהר נעורים אשר
יסייעו, ברבות הימים, להדביר את המבוכה השוררת בה? – ימים ידברו! ובמעמד זה אוכל
רק להביע את התקווה ויותר מזה – גם את התביעה שאמנם כן יהיה..."
(קטע מדברי שפירא – מעלון הבוגרים מס' 31 – סוף 1966 )
באופן חריג ונדיר השתתף בטקס גם מיסד ביה"ס ה-ד"ר בירם ז"ל
ובדברי ברכתו אלינו אמר, בין השאר:-
"שנים רבות לא יכלתי להשתתף בטקס חשוב זה של חלוקת הסמל לבוגרי בית
הספר. אני כבר רחוק מבית הספר ומהנוער ועבודתי מוקדשת לביסוס הרוחני של חנוכנו.
הפעם חשבתי לי לחובה להשתתף בטקס זה כי ביניכם מספר גדול למדי של אלה אשר להוריהם
חלקנו בזמנו את הסמל הזה. שרשרת דורות זו נראית לי גורם חשוב מאד לחינוכנו. אין
דבר שחסרונו מורגש כל כך בחיינו כמו אותו הדבר שציין תמיד את חיי ישראל: מסורת,
מסורת העוברת מהאב לבן ומהאם לבתה.
...שימרו אתם
על מה שחבריכם מאז הביאו לכם ומה שאתם נהנים ממנו. היום המאבק הוא פנימי, מאבק על
נשמת ישראל, על מסורת בתולדותינו העתידות. היו אתם כחות חזקים במאבק פנימי זה, בו
תלוי גורל לא רק ישראל, תלוי גורל עמנו וכל עתידו. ה י ו ח ז ק י ם!"
(קטע מדברי בירם – מעלון הבוגרים מס' 31 – סוף 1966 )
נדמה שצוואתם, שנאמרה לפני 34 שנים נשמעת רלבנטית גם כיום....
למחרת נפרדו דרכנו, ומאז ועד היום הלכו לעולמם 12 מחברינו
וחברותינו.
אני מזמין את ברוריה וארנון לקרוא דברים לזכרם של –
רעיה גדיאל ז"ל, חוה גולדשלג ז"ל, אברהם גורן ז"ל, אמיל
גרינצוויג ז"ל, תמרה טיכו ז"ל, אברהם נמרוד ז"ל, חדוה קליין
ז"ל, נפתלי קינברג ז"ל, יגאל קלס ז"ל, דורית רון ז"ל, דינה
שחורי ז"ל, דוד שפר ז"ל.
נכבד את זכר חברינו וחברותינו שנפטרו בעמידה לדקת דומיה....נא
לשבת.
אני מזמין את מאיר רוזנבלט לשיר את "היה הוא אפור"
מילים עודד אבישר לחן משה וילנסקי , תלווה אותו בנגינה גב' סמדר פז...
מחזורנו 66 עומד בסימן ה"מחזור שלפני המהפך" (מילה שלא היתה
קיימת בזמננו), המהפך שהביאה עימה מלחמת ששת הימים ביוני 1967 .
למרות שאיננו עוסקים במפגש זה בהווה אלא רק בעבר שלפני 34 שנים, מצאנו
לנכון לעדכנכם בקצרה במקבץ של נתונים על עצמנו ----- ואני מתכבד להזמין לצורך זה
את דפנה גלעד-שטיאסני-אשרת לשתף אותנו במידע שהצטבר מהנתונים ששלחתם לועדה
המארגנת.....
"למי תודה
ולמי ברכה
על המסירות
וההשקעה
על הדבקות
במשימה,
לעיתים מול
כפיות הטובה,
- לכם חבר
המורים
שלא ויתרתם לנו
התלמידים
גם אם לפעמים
קרה שהיו קצת פספוסים.
אבל ממרחק של
שלושה עשורים
אנו, בזהירות,
אומרים
כי מאחורי כל
אחד מאתנו, בכל מקום שנמצא
מסתתר איזה
פויגי, וכס, סורוקה או קצת בר-חמא
אז, שוב תודה
והמון הערכה
שאולי בשנים
ההן חסכנו מכם ללא הצדקה."
{בפניה למורים} מוכרחים להודות כי אתם נראים נפלא וצעירים הרבה יותר
מכפי שנראתם לנו בזמנו בביה"ס....
למפגש בזמנו את כל המורים שלימדונו בשמינית, חלקם התנצלו מראש
שלא יוכלו להגיע ואיחלו לכולנו הצלחה בכנס ובהמשך דרכינו בחיים, מכתב אחד אקרא כאן
בפניכם – [ לקרא את מכתבו של גבי קנולר...] גבי לא שב מנסיעתו ובשבוע שעבר הלך
לעולמו יהי זכרו ברוך.
אני מבקש להזמין לכאן את מורינו שיבל"א שנענו והגיעו
- יעלו ויבואו שבתאי אונגרו, רבקה
בר-שי, בני גולדמן, צבי וכס, דב ליאון, דב מדזיני, דינה מיזלס, נעמי סורוקה, קורט
פפרמן, רבקה צ'רניק, דליה קמחי, ואחרון חביב שגם ישיב ברכה בשם סגל המורים - שמעון
בר-חמא...
מושגים רבים ליוו את חיינו בביה"ס, ננסה לרענן את חלקם בעזרת
זכרונכם, רענון הערכים הוכן בחלקו ע"י דורית רוזנברג (דפני) ואילון צוריאל:-
אינטגרציה – ההורים הייקים היו בטוחים שזה מה שקורה כשהבן שלהם לומד
עם הבן הפולני של השכן, או להיפך.
בגד התעמלות – של הבנות כמובן. לא ידוע מי המעצב אבל עד שהבנות
נכנסו לתוכו, כפתרו וחגרו – נגמר השעור.
ברזיה – שוקת. "המורה אני צמא" – "לך אל
השוקת".
דובשני – כי מתקת לנו מאד – על הרעיונות של כתבו אחד העם
וטשרניחובסקי מאמרים מפורסמים.
הערה – רגילה, חמורה (עם עיגול) ונזיפה – נזיפת מחנך ואבוי נזיפת
מנהל שזה כמו לקבל כרטיס אדום בגמר הגביע העולמי.
הדום (פודיום) – במת עץ להגבההת שולחן המורה וכמובן להגברת הסמכות.
וו – לכל אחד וו אישי: "איפה המעיל שלך אפרים"? – שכחתיו
על הוו.
זריקה – "היום ב- 12:00 בצהרים אצל האחות לודמילה לקבל זריקה –
חמישית שישית מבוטלות".
חוברת – כנראה דבר בזוי. את יום העיון בנושא הקריאה סיים ברוך
גרינבאום במשפט המחץ "בל נהפך מעם הספר לעם החוברת"...
חצי הכנה – "המורה, את מכתיבה שאלות? אבל יש חצי הכנה..."
יום עיון – בקיץ 1965 ביום עיון בנושא בטחון ישראל אמר פליט
ביה"ס מפקד חיל האויר עזר ויצמן "על ישראל נגן מעל שמי קהיר!"
לתמימים לקח שנתיים להבין.
מכתב – ניתן להשיג בממוצע 85 – 80 .
ספר – בממוצע 86 והלאה. נדיר ביותר, כמעט בלתי ניתן להשגה, משול לאוסקר.
אמא של דדה לדדה: לא יכולת לקבל ספר כמו חנן? הקיץ אתה לא יוצא מהבית...
עבודה – עבודת כפיים, עבודה שנתית, עבודת גמר. עבודה בכתב - רק
בריאלי הוא שם נרדף למבחן.
פויגלשטיין – פויגי – רבים רעדו וחלו בפרקינסון שישים שנה טרם זמנה.
פבזנר – בתכנית "מי רוצה להיות מליונר" ענה בוגר
ביה"ס שפבזנר הוא שם אולם בריאלי...
פתק – אמצעי תקשורת אלחוטי נפוץ – MAIL - P של פעם.
הקדים את האינטרנט בדור.
שירות לאומי – בעידן התמימות, טרם גילוי העובדים התאילנדים.
אפס – 0 שבועות של התנהגות טובה – ביומן ליד השם מסומנים השבועות
הנצברים על התנהגות טובה ללא בעיות. בשבועיים של התנהגות טובה נמחקת הערה חמורה,
נזיפה – לא עלינו – בחודש.
אם לא, אז לא... אם לא ישפר את לימודיו לא יעלה לשנת הלימודים הבאה.
– הופיע אצל רבים וטובים בתעודות השליש הראשון והשני. איום מוסווה שאין לעמוד
בפניו ושבדרך כלל לא הצליח – עובדה שרובנו כאן!
נעם:-
זוכרים את דיני המשמעת... הערות והערות חמורות, הוצאה מהכתה
והתיצבויות אצל המנהל, אזהרה ונזיפה וכל ההתחשבנויות סביב הנ"ל...
ומה היו הנחיות ההתנהגות?
[לקרא מהנוהל על – צורת הישיבה, קימה בזמן השיעור, ההצבעה,
הדיבור, סיום השיעור:- ]
"צורת הישיבה – ישיבת התלמידים צריכה להיות ישרה, אבל לא
מתוחה. רצוי שישענו התלמידים על מסעד הכסא (הספסל). אין להרשות לתלמידים להתעסק
במכשירי כתיבה ללא צורך.
קימה בזמן השיעור – כאשר התשובה אינה קשורה בעיון בספר או במחברת,
התלמיד היושב קם, עומד עמידה זקופה ועונה. כשהתשובה הנדרשת קצרה ביותר, יש לותר על
הקימה. כשקשורה התשובה בעיון בספר או במחברת, נשאר התלמיד יושב וקורא את התשובה
מתוך הספר או המחברת.
ההצבעה – התלמיד מצביע על ידי הרמת יד בלא להוסיף "המורה"
או כל מלה אחרת.
הדבור – יש להקפיד שידבר התלמיד ויקרא בקול רם ובלי גמגום. תלמיד
אינו מתחיל לדבר עם המורה לפני שעמד כהלכה.
סיום השעור – צלצול הפעמון
הוא סימן למורה, שעליו לסיים את השעור, ואינו משמש הודעה לתלמידים. המורה
מצוה לתלמידים לסדר את כליהם, פוקד עליהם לקום ויוצא בברכת שלום את הכתה. התלמידים
עומדים עד צאת המורה. על התלמידים להכין את הספרים לשעור הבא לפני שנכנס המורה.
בהכנס המורה קמים התלמידים, עומדים עמידה ישרה ויושבים רק במצות המורה. אין
התלמידים רשאים להמצא על יד במת הקתדרה או לשבת על כסאו של המורה, גם כשהמורה
איננו בכתה."
ההוראות הללו היו כה מושרשות עד שהשפעתן חרגה גם מעבר לחצר
ביה"ס, למנחם ז'ולטק יש סיפור קצר בענין.
ישנם מקרים בהם העבר יכול להצביע על העתיד, הנה דברים שכתב הצמד הבלתי
נשכח – צמד "המטאטא" - בני בנטל ו"פיפי", הלא הוא דני
פינקלשטין (פלד) שאולי ישירו לנו בית מהשיר הידוע...
לחידודי המוח שלהם – הם עדיין חייבים לגלות לנו את התשובה....
דני פינקלשטין שואל:-
"תלמיד
קנה 15 עפרונות ב-16 אגורות כל-אחת, 7 מחברות ב-28 אג' כ"א
12 מחקים
ושמונה סרגלים. הוגש לו חשבון על 8.90 ל"י. התלמיד לא זכר
את מחיר המחקים
והסרגלים, אבל ידע את מספרם ומיד גילה שגיאה בחשבון.
איך הוא עשה
זאת??
ואילו בני בנטל שואל:-
איך מחלקים את
העוגה – בין שני אנשים, אחד מהם חותך את העוגה לשני
חלקים אשר לפי
מיטב הרגשתו הם שוים ונותן לשני לבחור את החלק הרצוי לו
כיצד אפשר לבצע
תהליך דומה כאשר יש שלושה אנשים???
[שרה וחיה קוראות השירים
מ"ניבנו" – שרה למי התכוונת???]
את התחקיר העתונאי הראשון שלה פרסמה סמדר פרי (הלפרין, מהמזרחית) בגליון
"ניבנו" 3 שיצא לאור בהדר. התחקיר עסק בבעיה אתית קשה של
"העתקות", והרי התחקיר במלואו:-
התחקיר כנראה ששיקף רק חלק מהבעיה, חביב הזה ישלים על עלילות
חסמב"ה של אותה תקופה בענין זה:
הרבה שעות, ימים, ושנים בילינו בביה"ס, אבל לפעמים מה
שנשאר בזכרון הם מספר מכתמי מורים שנאמרו בנסיבות שונות ומשונות, למשל:-
עמיהוד ישראלי- "המורה תמיד צודק אפילו כשהוא לא
צודק", "מספיק שאני מדבר זה כבר משמיע רעש די והותר..."
אביגדור אור- "כל פעם שדעותינו שוות אנו עושים כדעתכם,
כל פעם שדעותנו שונות, אנו עושים כדעתי"...יוסיף מכתמים נוספים איסי (ישראל)
שק ואילון...
[איסי – מכתמים
נוספים של אור שפנייר פויגי, אילון על מכנסי ההתעמלות]
כדי להזכר בתקופה ובאירועים, הפיק עבורנו מורי אילון סרטון
קצר שהוא בבחינת דפדוף באלבום המחזור....
מהאלבום שראינו בודאי עלו מספר זכרונות מחיינו בביה"ס, נשוטט עם
המקרופון בין השולחנות ונשמח לכל מי שירצה לשתף את כולנו בחויות
איסי – ספר על הזכרון של מסיפורי "הופמן" אצל שפנייר...
[איסי מספר – על שעור
באנגלית]
ארנון רצקובסקי נזכר בביקורו הבלתי צפוי של פויגי בכתתם....
----אנקדוטות נוספות...[
אסף איינהורן ועדינה נהון מספרים ] -----
נעם:-
אנחנו מגיעים
לסיומה הפורמלי של התכנית ולא נוכל לעשות זאת מבלי להודות לכל מי שהגיע, ולחברי
הועדה המארגנת שהשקיעו שעות וערבים רבים להצלחת הערב, (ומנסיון אישי אני יכול לאמר
שאנחנו כבר נהננו) אני מזמין אותם לבמה.....דפנה ומיקי אושרת –שטיאסני, ברוך
גלשטיין, ברוריה זילברברג (הורוביץ), רותי מניוביץ', לאה קורץ (לטנר), ארנון וחנה
רצ'קובסקי, שושנה שפטר ועמיתי – אילון (צ'ינה) צוריאל.
תודה גם לכל מי שטרח ועזר בעצה, בחומר, בכתיבה ובהכנת הסרט –
מורי אילון, וארנון (נוני) ממן, והסליחה עם אלה שעזרו ולא הזכרתי אותם.
בודאי ישנם עוד המון סיפורים וחוויות שלא הספקנו לספר בהם
הלילה, אך אתם מוזמנים לעשות זאת על קפה ועוגה בהמשך.....
נחתום את החלק הטקסי-פורמלי של הערב בברכה האלמותית שעמה
פתחנו את יום הלימודים - "לב
טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי", אני מתכבד להזמין לכאן את מאיר
רוזנבלט לשיר את "אדון עולם"...מאיר בבקשה....
תודה לכולכם, קפה ועוגות מחכים באולם....
מס' הודעות:-
סרט הוידאו של הכנס נכלל ישלח לבתיכם כיוון שהוא כלול בתשלום שהעברתם
לקראת הכנס...
חוברות עם שמות וכתובות בני המחזור נמצאת לחלוקה ליד שולחן הקפה
והעוגות...