218:2 |
One who receives a letter informing on the death of a relative and it does not say
if (the death) was within thirty days or after the thirty,
if the writer is not a Torah scholar,
one assumes the relative was alive
and did not die until shortly before the letter was written and one must mourn.
However, if the writer is a Torah scholar,
one assumes that it was written after the thirty days,
otherwise if he thought the letter would arrive to him
within the thirty days he wouldn't have written it.
However, if (the dead person) was the father or mother
then the custom is to tell (one) immediately and then one must mourn.
1) See also Chapter 206 |
מי שקבל אגרת שמת קרובו ואינו מבואר בו
אם הוא עדיין תוך שלשים או לאחר שלשים
אם הכותב אינו בעל תורה
מוקמינן להאדם בחזקת חי
ואמרינן שלא מת עד סמוך לכתיבת אגרת וחייב להתאבל
אבל אם הכותב הוא בעל תורה
אמרינן מסתמא הוא לאחר שלשים
דאם איתא שהיה אפשר שיגיע האגרת לידו
תוך שלשים לא היה כותב בסתם
אך אם היה אביו או אמו
כיון שהמנהג הוא להודיע מיד חייב להתאבל |
ב |