קידושין דף י

דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

קידושין דף י

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(קידושין ט,ב)

ורבי, האי 'בעולת בעל' מאי עביד ליה?

האי מיבעי ליה: בעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה, ואין אחר עושה אותה בעולה שלא כדרכה.

ומי אית ליה לרבי האי סברא (דאין אחר עושה אותה בעולה שלא כדרכה)? והתניא [תוספתא סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"י ה"ט]: 'באו עליה עשרה אנשים ועדיין היא בתולה - כולם בסקילה; רבי אומר: אומר אני: הראשון בסקילה וכולם בחנק'?

(קידושין י,א)

אמר רבי זירא: מודה רבי לענין קנס דכולהו משלמי (אף על גב דלענין קטלא לא חשיב לה כבתולה, לענין קנס בשאינה ארוסה - מודה דכולהו משלמי).

מאי שנא מקטלא?

שאני התם דאמר קרא [דברים כב,כה: ואם בשדה ימצא האיש, את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה] ומת האיש אשר שכב עמה לבדו ('לבדו' - קרא יתירא הוא, דהא כתיב (בפסוק הבא) ולנערה לא תעשה דבר [ומזה רבי מדייק שרק אחד נחשב לבועל בתולה, ודינו בסקילה, והאחרים - בחנק]).

ורבנן, האי 'לבדו' מאי עבדי ליה?

מיבעי להו לכדתניא: '[דברים כב,כב: כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל] ומתו גם שניהם [האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל] - עד שיהיו שוין כאחד (בני עונשין למעוטי גדול הבא על הקטנה), דברי רבי אושעיא; רבי יונתן אומר: [דברים כב,כה: וְאִם בַּשָּׂדֶה יִמְצָא הָאִישׁ אֶת הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה וְהֶחֱזִיק בָּהּ הָאִישׁ וְשָׁכַב עִמָּהּ] וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ.

ורבי יוחנן - האי סברא (דבעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה כו') מנא ליה?

אם כן נכתוב קרא 'בעולת איש'; מאי 'בעולת בעל'? - שמע מינה תרתי.

איבעיא להו: תחילת ביאה קונה (באירוסין) או סוף ביאה קונה?

נפקא מינה כגון שהערה בה ופשטה ידה וקבלה קדושין מאחר; אי נמי לכהן גדול דקא קני בתולה בביאה (אם מותר לקדש בביאה: אי אמרת תחילת ביאה קונה מותר, ואם סוף ביאה קונה - נמצאת בעולה משעת העראה שלא לשם קדושין, ואסירה ליה, דכתיב (ויקרא כא,יד) 'בתולה מעמיו יקח') – מאי?

אמר אמימר משמיה דרבא: כל הבועל - דעתו על גמר ביאה.

איבעיא להו: ביאה - נשואין עושה או אירוסין עושה (המקדש בביאה, מי הויא הך ביאה כנשואין? או אינה אלא כשאר אירוסין)?

נפקא מינה ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה: אי אמרת 'נשואין עושה', יורשה ומיטמא לה ומיפר נדריה, ואי אמרת 'אירוסין עושה', אינו יורשה ואינו מיטמא לה ואינו מיפר נדריה (דקי"ל (יבמות כט,ב): אשתו ארוסה: לא אונן ולא מיטמא לה; מתה אינו יורשה ואינו מיפר נדריה בלא אביה); - מאי?

אמר אביי: תא שמע [כתובות פ"ד מ"ד]: 'האב זכאי בבתו בקדושיה: בכסף בשטר ובביאה, וזכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה, ומקבל את גיטה (אם גירשה בעלה מן האירוסין בעודה נערה), ואינו אוכל פירות (מנכסים הנופלים לה מבית אבי אמה) בחייה; נישאת - יתר עליו הבעל: שאוכל פירות בחייה'.

קתני 'ביאה' וקתני 'נישאת' (קידושי ביאה והדר תני נשאת אלמא ביאה לאו נישואין עבדי)!

כי קתני 'נישאת' - אשארא (אכסף ושטר, דאין עושין נשואין, אבל ביאה - לעולם אימא לך דנשואין עושה).

אמר רבא: תא שמע [משנה נדה פ"ה מ"ד]: 'בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה (מדעת האב; אבל פחות מכאן כנותן אצבע בעין ואינה ביאה), ואם בא עליה יבם – קנאה (ואם רוצה להוציאה מוציאה בגט), וחייבין עליה משום אשת איש (אם קיבל בה אביה קדושין), ומטמאה את בועלה (כשהיא נדה שבעת ימים כדכתיב (ויקרא טו) ותהי נדתה עליו)

(קידושין י,ב)

לטמא משכב תחתון כעליון (שעושה בועלה מושב ומשכב אפילו עשר מצעות, אבל לא להיות אב הטומאה לטמא אדם וכלים כמשכבה של נדה עצמה, אלא לטמא אוכלין ומשקין כעליונו של זב; וכן מפרש לה במסכת נדה (לב,ב); אבל פחותה מבת שלש שנים אינה מטמאה את בועלה אלא טומאת ערב, כנוגע בעלמא); ואם נישאת לכהן (קא סלקא דעתן שנכנסה לחופה לנישואין) - אוכלת בתרומה (אבל פחותה מבת שלש שנים - אין חופתה מאכילתה, הואיל ואין ביאתה ביאה); ואם בא עליה אחד מכל עריות שבתורה - מומתין על ידה, והיא פטורה (לפי שאינה בת עונשין), ואם בא עליה אחד מן הפסולין פסלה מן הכהונה' קתני 'ביאה' וקתני 'נישאת'!

הכי קאמר: (האי 'מתקדשת בביאה' דתנא ברישא -) אי הני נשואין דכהן נינהו (אי לכהן הוי) - אוכלת בתרומה.

תא שמע: 'וכבר שלח יוחנן בן בג בג אצל רבי יהודה בן בתירה לנציבין: שמעתי עליך שאתה אומר 'ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה'? שלח לו: ואתה אי אתה אומר כן? מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה; לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע?: 'ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה (אם בא עליה כהן ולא קנאה בכסף אינה אוכלת, דבעינן 'קנין כספו' [ויקרא כב,יא], וקדושין נמי לא תפסי בה שתהא מקודשת לו בביאתה, שהרי היא כחמור 'עם הדומה לחמור') - כספה מאכילתה בתרומה (דכתיב (שם) קנין כספו הוא יאכל בו), זו שביאתה מאכילתה בתרומה (קא סלקא דעתן השתא דביאה עושה נישואין, כדמפרש ואזיל; ונישאת פשיטא ליה דאכלה, דנפקא ליה בספרי מ'כל טהור בביתך יאכל אותו' [במדבר יח,יא]; והך דבן בג בג - התם תני לה) - אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה? אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה' –

היכי דמי (דיליף כסף מביאה)?: אי (נימא) בביאה שעל ידי (שלאחר) חופה וכסף (ויליף מיניה כסף) שעל ידי חופה (שהכניסה אחר כך לחופה) - בתרוייהו מיכל אכלה (ומאי 'אבל מה אעשה' דקאמר)!? ואלא בביאה שעל ידי חופה (וקא יליף מיניה) וכסף שלא על ידי חופה? (היכי יליף לה מיניה?) הכא תרתי [חופה וביאה] והכא חדא [כסף]? אלא - לאו בביאה שלא על ידי חופה, וכסף שלא על ידי חופה? אי אמרת בשלמא נשואין עושה - משום הכי פשיטא ליה, דאלימא לה ביאה מכסף; אלא אי אמרת קדושין עושה - מאי שנא הכא (ביאה) דפשיטא ליה, ומאי שנא הכא (כסף) דמספקא ליה?

אמר רב נחמן בר יצחק: לעולם אימא לך בביאה שעל ידי חופה וכסף שלא על ידי חופה; ודקאמרת 'הכא תרתי והכא חדא' - קל וחומר מיהא איתיה, והכי שלח ליה: 'ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה אפילו על ידי חופה (דהא לאו בת נישואין היא), כספה מאכילתה בלא חופה – זו, שביאתה מאכילתה בתרומה על ידי חופה - אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה בלא חופה? אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה' - משום דעולא (דאמרינן בריש פירקין (ה,א): שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותיה).

ובן בג בג?

גבי שפחה כנענית לא שייר בקנינה (אחר שנתן הכסף אין הקנין חסר כלום) הכא שייר בקנינה (דאכתי מיחסרה מסירה לחופה לענין ליורשה וליטמא לה).

רבינא אמר: (מהכא ליכא למיפשט דנישואין עושה, דהא אפילו אירוסין עושה -) מדאורייתא מיפשט פשיטא ליה דאכלה (וכסף נמי - מדאורייתא אכלה), ([ו]הא דשלח ליה לאוסרה בתרומה) - ומדרבנן הוא דשלח ליה (מדרבנן הוא דאסר לה), והכי שלח ליה: שמעתי עליך שאתה אומר ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה, ולא חיישת לסימפון (שמא ימצא בה מום, ונמצאו קידושי טעות). ('סימפון': כל דבר המבטל דבר קרוי 'סימפון' שלו, כגון: שובר הוי סימפון של שטר, ב'שנים אוחזין' (בבא מציעא כ,א); וכאן קורא 'סימפון' דבר המבטל את הקידושין או את המקח של עבד.)

שלח ליה: ואתה - אי אתה אומר כן? מוחזקני בך שאתה בקי בחחדרי תורה; לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע (בתמיה)?: ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה - כספה מאכילתה בתרומה, ולא חיישינן לסימפון, זו שביאתה מאכילתה בתרומה (דבנישאת מודה דלא חיישינן לסימפון, דאין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו וידע וקבל עליו) - אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה ולא ניחוש לסימפון? אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים 'ארוסה בת ישראל אינה אוכלת בתרומה

(קידושין יא,א)

עד שתכנס לחופה' משום דעולא (ולקמיה פריך: מאי בינייהו הואיל וסוף סוף לא אכלה).

ובן בג בג?

סימפון בעבדים לית ליה (לבטל את המקח): אי מומין שבגלוי הוא - הא קא חזי ליה (וסבר וקיבל)! אי משום מומין שבסתר - מאי נפקא ליה מיניה? למלאכה קא בעי ליה, לא איכפת ליה; נמצא גנב או קוביוסטוס (גונב נפשות) – הגיעו (אינו בטל בכך, דהא קיימא לן: המוכר עבד לחבירו, ונמצא גנב או קוביוסטוס – הגיעו (- הרי הוא שלו, דסתם עבד גנב הוא) ; וברייתא היא [בבבא בתרא, ב'המוכר פירות' דף צב,ב]); מאי אמרת - לסטים מזויין (דהא - לא שכיח, ולא קבלו עליו) או נכתב למלכות (שנתחייב מיתה למלך)? הנהו קלא אית להו (וסבר וקבל).

מכדי בין למר ובין למר - לא אכלה; מאי בינייהו? איכא בינייהו: קיבל מסר והלך (סימן הוא: קיבל עליו את המומים: משום סימפון ליכא, משום דעולא איכא; מסר האב לשלוחי הבעל, או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל, ועודה בדרך - משום סימפון איכא, משום 'שמא תשקה' – ליכא, דליתנהו לאחיה ולאחותה גבה).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)

מקרא - באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com